דמוקרטיה במיינסטרים

לפני כמה שנים עבדתי בחברה משפחתית קטנה, שלא ממש הצליחה. בשלב כלשהו הם החליטו שהם מפסיקים לשלם לנו את תשלומי הפנסיה, אף על פי שזה לא חוקי וכמובן לא מוסרי. למרות כל זה, כל בני ובנות המשפחה שעבדו יחד איתנו השכירים, התנהגו כאילו אנחנו הרעים והחצופים כשאנחנו דורשים מהם את קיום הזכויות הבסיסיות שלנו. האווירה הלכה ונעשתה מגעילה עד שבסופו של דבר עזבנו כולנו, כל השכירים, את החברה. את תשלומי הפנסיה קיבלנו רק בדיעבד ורק אחרי שהוצאנו מכתב מעורך דין שמאיים בתביעה אפשרית. וגם אז, הם המשיכו להתנהג אלינו בצורה מכוערת ומגעילה כאילו אנחנו הרעים, שמפריעים לחברה שלהם להצליח, עם הדרישות ההזויות שלנו.

זו הייתה הפעם הראשונה בה נתקלתי מקרוב בכוחו של השכנוע העצמי. בכוחו של סיפור שמסופר היטב, ומסייע לכל מי שרוצה, להתעלם מהמציאות, לא לתת לעובדות לבלבל אותו, ולהיכנס לבועה חמה ומגוננת של מציאות אלטרנטיבית שמאפשרת לעשות כל מה שרוצים, כל עוד מחוברים רגשית לסיפור ולמשקפיים שמשקפים את המציאות האחרת.

לצערי הרב, הסיפור הזה הוא בדיוק מה שקורה עכשיו בישראל. חבורת אנשים שמספרת לעצמה סיפור, כנראה משכנע מאד עבורם, כך שהם מאפשרים לעצמם, בשמחה, לעשות מעשים הזויים ובלתי נתפסים, ועדיין הם קמים בבוקר ומסתכלים על עצמם במראה בגאווה ובשמחה, כי בסיפור שהם מספרים לעצמם, ומשוכנעים לגמרי בצדקתו, מה שהם עושים - זה הדבר הנכון לעשות.

ולכן בעיני, הדרך היחידה להתמודד עם הסיטואציה הזו היא למצוא מהו הדבר או הדברים שבאמת יאיימו על קיומה של הממשלה הנוכחית, כך שהיא תהיה חייבת להתקפל ולהבין שאין ברירה. כמו שאנחנו מצאנו עורך דין שהסביר לחברה המשפחתית שעבדנו בה, שאם לא ישלמו לנו את הפנסיות, החברה עלולה להיסגר, כך עלינו למצוא מהן הנקודות שיגרמו לממשלה הזו להילחץ באמת, ושם ללחוץ בכל הכוח.

כדי שזה יקרה, לתפיסתי, צריכה להשתתף במחאה כמות הרבה יותר גדולה של אנשים, מסה קריטית שאי אפשר יהיה להתעלם ממנה יותר. מה שהיה עד עכשיו היה מדהים בעיני, לא פחות מזה, פשוט מעורר השראה, וגם אני שמחתי לקחת חלק בהפגנות בחצי השנה האחרונה. מובילי ומובילות המחאה הם חבורה נפלאה של אנשים שמוכנים לעצור את חייהם, לצאת לרחובות ולהילחם על מה שהם מאמינים בו. לפעול, תוך סיכון עצמם לפעמים, בנחישות ובאנרגיות שלפעמים לא ברור מאיפה הן מגיעות. ועכשיו, אחרי הנחת הבסיס המדהים הזה, וכדי שנוכל למצוא את הנקודות הקריטיות להפעלת לחץ אפקטיבי על הממשלה הנוכחית - אנחנו צריכים מסה הרבה יותר גדולה של אנשים.

זה אומר, שאנחנו צריכים לעבור משלב החלוצים, ה – Early adaptors, לשלב המיינסטרים, אליו לרוב מצטרפים כבר חלקים גדולים הרבה יותר של האוכלוסייה. לטובת הנושא, אני ממליצה למובילי ומובילות המחאה להיעזר בכלים שאנחנו, הארגונים החברתיים, מכירים היטב מהעבודה היומיומית שלנו.

באופן עקרוני, ולא רק עכשיו, רוב האנשים מעדיפים להמשיך ביום יום שלהם, להמשיך עם ההרגלים שלהם ולא לצאת מאזור הנוחות שלהם. רוב האנשים מעדיפים לא לחשוב על תנאי העבודה של מי שמייצר את החולצה שהם לובשים, לא להתעמק בזיהום שמייצר ההמבורגר שהם אוכלים ולא לפעול כדי למצוא את הייעוד שלהם. זה אולי נשמע מתנשא, אבל אחרי מעל ל – 10 שנות פעילות בארגונים חברתיים שמקדמים שינויי עומק, אני מרשה לעצמי לומר שככה זה. ובאותה המידה, רוב האנשים מעדיפים לא להתעמק בהשלכות של החוקים שהממשלה מעבירה, לא לחשוב מה יהיה כאן אם וכאשר ולא לצאת להפגין.

אז מה כן יאפשר למחאה להיכנס למיינסטרים? כמה דברים :

1. הפעולות צריכות להיות הרבה יותר נגישות ופשוטות. לא לכולם מתאים לצאת להפגין וצריכות להיות אפשרויות נוספות כדי לקחת חלק, גם מהבית.

2. המסרים צריכים לכלול אמיל"י (אני מה יוצא לי מזה) כמה שיותר ברורים וככל האפשר, גם כמה שיותר מיידיים. לרוב האנשים קשה להסתכל לטווח הארוך.

3. צריכים להיות להשתתפות במחאה כמה שפחות מחירים ברמה האישית. זה לרוב משהו שמתאים בעיקר לחלוצים.

ומה הפעולות שצריך לעשות? אישית אני מאמינה גדולה ברתימת הכוח של המגזר העסקי ליצירת שינויים משמעותיים. שיתוף פעולה משמעותי של המחאה עם חברות עסקיות שתומכות בה, באמצעות הארנקים של כל תומכי המחאה, יאפשר להפעיל לחץ על חברות עסקיות שלא תומכות במחאה וככל שזה יהיה יותר משמעותי, כך יש סיכוי גדול יותר שבסופו של דבר ההשפעה תורגש גם על הממשלה, בלחצים שיופעלו מאחורי הקלעים בידי אנשי עסקים כאלו ואחרים.

יא יא פינק הקים כבר תנועה צרכנית ליברלית, משה פרל, מנהל המכון לבנקאות ותיווך פיננסי ע"ש ויקי וג'וזף ספרא בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב כתב לגבי "מדד קפלן" – לא חסרות דרכים להוציא אל הפועל את הפעולות האלו, ולהוסיף אותן ל"ארגז הכלים" של המחאה - רק שכמובן שמומלץ שכל פעילות כזו תלווה באנשי מקצוע כדי לייצר אימפקט משמעותי ואמיתי.

מה שזה לא יהיה, אין לי ספק שאתם ואתן, ראשי המחאה הנפלאות והנפלאים, שמובילים אותה ביד רמה ומרשימה, יכולים להעביר אותנו גם לשלב ב' שלה, ולהביא לכך שנצליח למצוא את הנקודות שיכריחו את הממשלה לעצור. אני סומכת עליכם – ואין לי ספק שיש לא מעט ארגונים חברתיים שישמחו לעזור ולתרום מהניסיון והידע שלהם, כדי לגרום לזה לקרות. תנועת קפיטליזם קשוב ישראל כבר מציעה את עזרתה בשמחה, רק תגידו.