"בעולם הזה שמשתנה במהירות, עסקים צריכים ללמוד לפעול בכיוון השינוי ולא נגדו. הם חייבים להוביל במסע ההתפתחות הזה של האנושות במקום להיגרר מאחור או ליפול לה קורבן. מנהיגים עסקיים חייבים ללמוד להעניק תשומת לב לקריאה לטרנספורמציה ולצמיחה הבוקעת מתוך תוכם, מתוך מחזיקי העניין שלהם, מתוך החברה האנושית ומתוך האבולוציה עצמה. ההשלכות החיוביות העוצמתיות שיש לעסקים קשובים על העולם אינן נובעות רק מהתנהלותם המוסרית וההגונה יותר. הן נובעות גם משום שעסקים כאלה פועלים באופן חכם יותר. חוכמתם מאפשרת להם לרתום למען טובת הכלל את הכוח המדרבן של ייעוד נעלה ואת הכוח של רמות המחויבות הגבוהות ויוצאות הדופן של חברי צוות העובדים, הנוצרות כשרצון אישי עמוק מתיישר בקו אחד עם ייעודים נחרצים ונחושים של הארגון. רמת המודעות הקשובה הגבוהה של העסקים מאפשרת להם לזהות את תלויות הגומלין בקרב כל מחזיקי העניין ולממש סינרגיות מתוך מצבים שאלמלא מעורבותם היו נתונים להשפעתן של תמורות הדדיות. הם יוצרים תרבויות ארגוניות מאריכות ימים ומעוררות חיבה, המאפשרות לעסקים להמשיך לפעול באופן קשוב גם אחרי שמייסדיהם ירדו מן הבמה. מנהיגיהם בונים באופן קשוב ארגונים המאורגנים בכוחות עצמם, המתמרצים את עצמם, המנהלים ומתפתחים בכוחות עצמם.

​

עסקים ממלאים תפקיד מרכזי בחיינו. אנחנו מושפעים מעסקים יותר מכל מוסד חברתי אחר. רוב רובנו משתכרים למחייתנו ומפרנסים את משפחותינו בעבודה עבור חברות, וכולנו רוכשים את הסחורות ואת השירותים שאותם מייצרות חברות ביעילות ובתושייה מדהימות. איכות חיינו, בריאותנו, רווחתנו הכוללת, ואפילו אושרנו, תלויים במידה רבה באופנים שבהם פועלים עסקים.

​

הבחירה שאיתה עסקים מתמודדים

​

עסקים לא קשובים מתמקדים בייצור עושר פיננסי גדול ככל האפשר עבור המשקיעים שלהם. כל אחד וכל דבר הם אמצעי להשגת מטרה זו. ועדיין הם נכשלים יותר ויותר בהשגת הדבר היחיד שאחריו הם רודפים בנחישות כה נחרצת. המעגל הוא צפוי. מנהיגים חוזרים ומצהירים בגאווה שהם מתמקדים במיקסום רווחים. זה שולח מסר קולני, שאי אפשר לטעות בו, לכל אלה שבהם נוגע הארגון : גם הם חייבים להתמקד במיקסום הרווחים שלהם עצמם. חברי צוות העובדים מחליטים לתת הכי מעט שאפשר ולקחת כמה שיותר ; ספקים מנסים ללחוץ ולעגל פינות בכל מקום שבו הם יכולים כדי למקסם את הרווחים שלהם עצמם ; ממשלות וקהילות מקומיות חושבות כיצד יוכלו לחלץ מהעסק כמה שיותר ; לקוחות אינם מהססים לנצל את החברה מתי שהם רק יכולים. כל אחד הופך ל'לקחן' ולא ל'נותן' למערכת. זה מכרסם ובסופו של דבר הורס לגמרי את יכולתה של החברה לעמוד ביעדי הרווח שלה, מפני שהדחף האנוכי מתפשט פרא במערכת כולה, והוא פוגע ביכולת של כולם לייצר ערך זה עבור זה, ומתוך כך לייצר ערך והגשמה לעצמם.

​

עסק קשוב שואף לייצר עושר כספי, אינטלקטואלי, חברתי, תרבותי, רגשי, רוחני, פיזי ואקולוגי עבור כל מחזיקי העניין המרכזיים שלו : חברי צוות העובדים, לקוחות, משקיעים, ספקים וקהילות. כל מחזיק עניין הוא גם אמצעי וגם מטרה, כל מחזיק עניין הוא כלי ליצירת ערך כמו גם המוטב שלו. רווחתו של כל אחד ממחזיקי העניין קשורה בזיקה הדוקה לרווחת הכול. ה'טרייד - אוף' מחוסל בעיקרו והמערכת העסקית משגשגת וצומחת מאליה. כולם הופכים לתורמים מרצון, שמחים ומכירי תודה לעסק כולו, רגועים ובוטחים בידיעה שהאכפתיות, הנאמנות והחריצות שלהם יתוגמלו שבעתיים באין ספור דרכים.

ההבדל בין שני סוגי המציאות הללו הוא גדול מאד והתוצאה שלו היא משמעותית מאד. הבחירה היא שלנו.

​