לארי פינק : הכוח של הקפיטליזם – המכתב השנתי (ינואר 2022)

כמדי שנה, במה שנהפך כבר למסורת, לארי פינק, מנכ"ל בלאקרוק, החברה הגדולה בעולם לניהול נכסים פיננסים בסכום של כ-10 טריליון $, פונה בשם לקוחותיה אל מנכ"לים ויו"רים של חברות שבהן בלאקרוק משקיעה. במכתבים השנתיים שלו הוא מייצג לתפיסתו את חובת הנאמנות של בלאקרוק כלפי לקוחותיה ושם דגש על הארת נושאים שחיוניים להשגת תשואות בר קיימא לטווח הארוך.

מנסיונו העסקי בבלאקרוק, שהוא היה אחד ממייסדיה, הוא הגיע לתובנה שיש משהו משותף לחברות גדולות-מעולות וזה שיש להן תחושת ייעוד (Purpose) ברורה, ערכים עקביים ושהן מכירות בחשיבות מחזיקי העניין העיקריים שלהן ופועלות בהתאם.

קפיטליזם של מחזיקי עניין איננו אג'נדה חברתית או אידיאולוגית. זהו קפיטליזם שמונע בכוח יחסים מיטיבים הדדיים בין חברה עסקית לבין עובדיה, לקוחותיה, ספקיה והקהילות שבהן תלוי שגשוגה. זה הכוח של קפיטליזם.

בעולם הגלובלי של היום, עולם מחובר, חברה חייבת לייצר ערך ולהיות מוערכת על ידי מחזיקי העניין שלה כדי שתוכל לספק ערך לטווח ארוך לבעלי המניות שלה.
אין לטעות – ה"מרדף" אחרי הרווח הוא עדיין זה שמכניס חיוניות לשווקים.

בבסיס הקפיטליזם עומד תהליך של שינוי מתמיד, של המצאה מחדש, מה שמעמיד את החברות העסקיות בפני אתגר של שינוי ושל חשש שתוחלפנה על ידי אחרות. המגפה יצרה מגוון של שינויים. איך עובדים, עובדים, איך צרכנים קונים. היא מייצרת עסקים חדשים והורסת עסקים ישנים. הטכנולוגיה מעצבת מחדש את אורחות חיינו ואת העסקים, ומערכת היחסים בין החברה העסקית לבין מחזיקי העניין שלה מוגדרת מחדש.

המגפה העמיקה את שחיקת האמון במוסדות המסורתיים. עובדות נהפכו לשנויות במחלוקת ובסביבה כזו העובדים נושאים עיניים למעסיק שלהם כמקור האמין ביותר של עובדות, יותר מאשר הממשלות או התקשורת.
לכן גם הקול של המנכ"לים נעשה חשוב יותר מאשר אי פעם בעבר.

יותר מאשר אי פעם חיוני שלמנכ"לים יהיה קול עקבי, ייעוד ברור, אסטרטגיה קוהרנטית וראייה לטווח ארוך. הייעוד של החברה העסקית הוא כוכב הצפון בסביבה כל כך סוערת ומטלטלת. מחזיקי העניין מצפים לדעת מה דעתנו לא בכל ענייני הדיומא, אבל כן לגבי הסוגיות החברתיות שעשויות להשפיע על ההצלחה ארוכת הטווח של החברות שאנחנו מנהלים.

צריך לשים את הייעוד של החברה העסקית בבסיס היחסים עם מחזיקי העניין שכן היא קריטית להצלחתנו ארוכת הטווח. עובדים יתחברו לייעוד ויהפכו לשגרירים של החברה, לקוחות ירצו לעבוד עם חברות ששותפות לערכים שלהם, ובעלי המניות צריכים להבין מהם העקרונות שמנחים את החזון ואת  השליחות של החברה. הם צפויים לתמוך בחברה בזמנים קשים אם תהיה להם הבנה ברורה של האסטרטגיה ומה שעומד מאחוריה.

עולם עבודה חדש
אין תחום שהמגפה שינתה יותר כמו התחום של מערכת היחסים שבין מעסיקים לבין עובדים – ההתפטרות הגדולה ועליית שכר מהגבוהות שהיו במשך כמה עשורים. העובדים מצפים ליותר מהמעסיקים שלהם – יותר גמישות ויותר משמעות בעבודה. והמעסיקים עומדים בפני פרדיגמות שונות מאלה שהם הורגלו להן. העולם שבו העובדים מגיעים למשרד חמישה ימים בשבוע, שהבריאות הנפשית לא נדונה כמעט במקום העבודה, שהשכר בקושי עולה, העולם הזה נגמר.

עובדים שתובעים יותר מהמעסיקים שלהם הוא מרכיב חיוני של קפיטליזם אפקטיבי. הוא מניע שגשוג, מייצר סביבה יותר חדשנית לעובדים, מה שיסייע להשגת רווחים גדולים יותר לבעלי המניות. המחקר שלנו מראה שחברות שעיצבו קשרים הדוקים עם העובדים שלהם סבלו משיעור נמוך יותר של תחלופה ונהנו מתשואות גבוהות יותר.

חברות עסקיות שלא תתאמנה עצמן למציאות הזו תסכנה את עצמן – תחלופה גבוהה תייקר את ההוצאות שלהן, תפגע בפרודוקטיביות שלהן ותשחוק את הזיכרון הארגוני התרבותי. מנכ"לים צריכים לשאול את עצמם אם הם יוצרים סביבה שתעזור להם בתחרות על טאלנטים.
יצירת סביבה כזו היא מורכבת גם מעבר לנושאים כמו תגמול-שכר וגמישות. מדובר בתנאי עבודה פיזיים, סוגיות של שוויון גזעי, בריאות נפשית ופערים בציפיות של בני גילאים-דורות שונים. מהמנכ"לים נדרשת התנהגות צנועה וחיבור לייעוד.
אנחנו בבלאקרוק רוצים להבין כיצד המגמה הזו משפיעה על התעשייה שלך ועל החברה שלך, ואיך התרבות הארגונית שלך מתאימה עצמה לעולם החדש.

מקורות חדשים של הון מזינים את השיבוש בשווקים
בארבעת העשורים האחרונים יש התפוצצות בערך הנכסים-ההון ל-400 טריליון $. זה מביא איתו גם סיכונים וגם הזדמנויות, הן למשקיעים והן לחברות, וזה אומר שהבנקים אינם עוד השער היחיד למימון.
מעולם לא היה יותר כסף זמין לאפשר לרעיונות להפוך למציאות וזה מזמן מרחב דינמי של חדשנות, מה שמייצר איום של שיבוש לגבי תעשיות וחברות שונות.
אני מאמין ביכולת של הקפיטליזם לעזור לאנשים להשיג עתיד טוב יותר, לבנות כלכלות בריאות וחזקות יותר ולפתור כמה מהאתגרים החשובים שלנו.

קפיטליזם וקיימות
מרבית מחזיקי העניין לרבות רגולטורים מצפים מחברות עסקיות למלא תפקיד בהפחתת הפחמן הדו-חמצני. אין הרבה דברים אחרים שעתידים להשפיע על החלטות הקצאת ההון יותר מהאופן שבו אתה, המנכ"ל, תנהל את המעבר לאנרגיה חדשה. זה כבר קיים – מעבר טקטוני של הון כאשר השקעות בנות קיימא הגיעו כבר ל-4 טריליון $, וזו רק ההתחלה. זה מתבטא הן בהון שזורם למיזמים של אנרגיה חדשנית והן בהון שזורם למדדים שמייצגים את התחום בשווקים הפיננסיים. כל חברה עסקית וכל תעשייה תושפע/תשתנה על ידי המעבר הזה לאפס פחמן דו-חמצני והשאלה היא אם אתה תוביל או תובל?

הדוגמה של מה שקורה בתעשיית הרכב היא רק דוגמה אחת. מהנדסים ומדענים עובדים מסביב לשעון כדי לעקר פחמן דו-חמצני ממלט, פלדה, פלסטיק, תובלה ימית, תובלה יבשתית, תובלה אווירית ועוד.
אני מאמין שהתהליך הזה ייצר את ההזדמנויות הגדולות ביותר של זמננו. זה גם מסכן חברות שיישארו מאחור וגם ערים ומדינות – אובדן מקומות עבודה. 1,000 היוניקורנים הבאים יהיו חברות של סטארטאפים שיעזרו לעולם במעבר הזה שאחד התנאים להצלחתו יהיה להפחית את עלות האנרגיה הירוקה.

אנחנו מתמקדים בקיימות לא בגלל שאנחנו אנשי סביבה אלא משום שאנחנו קפיטליסטים ואנשי אמון של הלקוחות שלנו.
כחלק מהמיקוד אנחנו מבקשים מהחברות לקבוע יעדים קצרי טווח, בינוניים, וארוכי טווח להפחתת גזי החממה. היעדים האלה חיוניים לאינטרסים ארוכי הטווח של בעלי המניות, ולכן אנחנו מבקשים מכם לפרסם דו"חות שעקביים עם the Task force on Climate-related Financial Disclosures (TCFD).
המעבר ל"נט-זירו" לא יקרה בן לילה כי צריך גם להבטיח מעבר שקט שלא נפגע באספקת אנרגיה בתקופת המעבר. קצב השינוי יהיה שונה בין ארצות מפותחות לארצות מתפתחות וזה ידרוש השקעות עתק.

הימנעות מהשקעה בסקטורים שלמים, או הסטת הכסף מחברות מזהמות מן השווקים הציבוריים לפרטיים, לא יביא את העולם ל"נט-זירו". לא תומכים בזה כמדיניות. חברות מזהמות רבות עושות את השינוי בעצמן.

לקפיטליזם יש את הכוח לעצב את החברה ולשמש קטליזטור לשינוי. אין די בפעילות של החברות העסקיות. יש צורך בממשלות שיספקו את המשאבים וברגולטורים. שיתוף הפעולה בין הממשלה לבין הסקטור הפרטי הוליך לפיתוח חיסונים בזמן שיא.

העצמת לקוחות עם בחירה בהצבעות ESG
כל מה שאמרנו עד כה זה רק מרכיב אחד וכנאמנים של הלקוחות שלנו אנחנו מבקשים מהחברות שבהן אנחנו משקיעים להציג כיצד הן מתכננות לממש את מחויבותן כלפי בעלי המניות במונחים של ESG, וזה גם במונחים של אסטרטגיה לטווח הארוך.

יש עניין גובר מצד לקוחותינו בממשל התאגידי של החברות (G) ואנחנו מצדנו מציעים למשקיעים מוסדיים מסוימים, לרבות קרנות פנסיה שמשרתות 60 מיליון אנשים, להשתמש בטכנולוגיה שלנו כדי להשתמש בקול שלהם בנושאים אלה. אנחנו מחויבים לעתיד שבו כל משקיע, כולל משקיע יחיד, תהיה לו האופציה להשתמש בפרוקסי אם ירצה בכך.
היום יש מכשולים רגולטוריים ולוגיסטיים להשיג זאת, אבל ננסה לקדם את החזון הזה שלנו.

אנחנו מאמינים שיש עדיין מה ללמוד על איך מערכת היחסים של החברה עם מחזיקי העניין שלה משפיעה על הערך שלה לטווח ארוך למרות שאנחנו מאמינים שזה משפיע לטובה על הביצועים שלה.
לכן אנחנו משיקים מרכז לקפיטליזם של מחזיקי עניין שיקיים מחקרים, דיאלוגים ודיונים, למשל בסוגיית השפעת המחוברות של מחזיקי העניין על הערך לבעלי המניות. נרכז מנכ"לים, משקיעים, מומחי מדיניות ואקדמאים לחלוק את נסיונם ואת התובנות שלהם.

זה לא פשוט לספק את האינטרסים המתחרים של מחזיקי עניין שונים ולכן זה כל כך חשוב שהחברה שלך וההנהלה שלך תודרך על ידי הייעוד שלה. אם תישאר נאמן לייעוד של החברה שלך ותתמקד בטווח הארוך תוך התאמת החברה לעולם המשתנה, אתה תספק תשואות בנות קיימא לבעלי המניות ותעזור לממש את הכוח של הקפיטליזם עבור כולם.

​

בכבוד רב,

לארי פינק.

​

למכתב המלא באנגלית לחצו כאן.

​