top of page
  • תמונת הסופר/תgzshiri

זה הזמן להתעורר, הבית מתפורר

מאת : אלה אלקלעי, מומחית לפיתוח עסקי ושוק ההון


בחודשים האחרונים למדנו הרבה על עצמנו, על דמוקרטיה, על החברה בישראל, על הכלכלה, על פוליטיקה, על מגדר, למדנו שדפוסי הממשל והניהול הנהוגים ברמת המדינה צריכים להתרחב על מנת לצאת מהמשבר מחוזקים.


מדינת ישראל נבנתה על האתוס של קיבוץ גלויות וכור ההיתוך אבל נראה שהבידול שחיזק אותנו ואיפשר לנו לעבור 2,000 שנות גלות, חזק מהאתוס. כדאי להכיר בכך שגם המיעוטים בקרבנו, אלו שהתיישבו או יושבו לאורך השנים, בגבולות הארץ שעזבנו, מאופיינים בריבוי קהילות דתות ומוצאים שמקשים על ההיתוך ומוסיפים לא מעט חלקים לפאזל המרכיב את ישראל.


עידוד פוליטיקת זהויות באמצעות ריבוי מפלגות, מציאות של שכונות וערים נפרדות, מערכות חינוך מבדלות, לצד התרחבות הפערים הסוציואקונומיים יצרו במרחב ריבוי של תפיסות מנוגדות ונאמנויות סותרות ושחקו את המכנה המשותף הרחב. 5 מערכות בחירות בשנתיים הורידו את הטיח מהסדקים בקירות הבית אבל הממשלה הנוכחית ערערה את היסודות ברמה שמחייבת שיפוץ תשתיתי.


מגדל בבל תרבותי


התעוררנו למציאות של מגדל בבל תרבותי. ישראל 2023 היא פסיפס של קבוצות ומיעוט ושחיקה של אזורי חפיפה ודבק מאחד. מה שלכאורה היה שמאל וימין דתיים וחילוניים ערבים ויהודיים התנפץ לעשרות קבוצות הזדהות שונות, לפעמים פיזית במקומות המגורים ובקנה מידה גדול יותר וירטואלית ברשתות החברתיות.

כדאי להכיר בכך שבבוקר שיוסר איום הדיקטטורה יהיה קשה לשמור על האיחוד הרגעי של הקבוצות הרבות שהתקבצו תחת דגל הדמוקרטיה. באותה מידה יהיה בלתי אפשרי לשמור על האיחוד בין הקבוצות השונות שמטרתן המשותפת כרגע היא הכפפת בית המשפט לממשלה הנוכחית וחיסול הדמוקרטיה הישראלית. אפילו סמוטריץ' ובן גביר לא מייצגים את אותו ציבור ובוודאי לא הציונות הדתית והחרדים שלכאורה רוצים מדינת הלכה רק שלכל אחד הלכה שונה.


הדילמה שפוגשת אותנו הבוקר היא איך בונים ובונות הסכמות במקום בו לא מדברים את אותה שפה תרבותית, אין הבנה דומה של המציאות, אין אמון בסיסי בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה ואין דמות מאחדת היכולה לייצר סביבה קונצנזוס נקודתי?


Embracing Equity


הכותרת של יום הנשים הבין לאומי, ב- 8.3.2023 הייתה Embracing Equity. אין לזה תרגום טוב בעברית אבל המשמעות היא כי בכדי לקדם שוויון יש צורך להבין ולהתייחס באופן שונה לאתגרים הפרטיקולריים העומדים בפני נשים, או קבוצות מובחנות אחרות בהקשר הנוכחי.


במקומות העבודה למדנו שאם רוצים לוודא הצלחה של אנשים עם מוגבלויות צריך לדאוג למסך מותאם לאדם עם לקות ראיה או לפתרונות גישה לאדם בכיסא גלגלים. קפיטליסטים קשובים יודעים גם להכיר ולהתייחס לרבדים המורכבים יותר של הצרכים השונים של קבוצות מובחנות באוכלוסייה על אף שזה הרבה יותר מסובך. כך למשל גברים למדו לשים לב כשהם משתיקים נשים ומתפרצים לדבריהן בישיבות בהן נשים הן מיעוט. משאבי אנוש יודעים לזהות כשדתיות נמנעות סדרתית מאירועי חברה מסיבות כשרות או צניעות ולגוון במידת הצורך את אופי האירועים ותכולתם. מנהלות למדו לשאול את השאלות הנדרשות למנוע מעובדים ועובדות ערבים לעזוב מקום עבודה עקב בעיות לוגיסטיות פתירות בגלל חוסר נוחות בהצפת מה שהם תופסים כבעיה אישית.


אם אנחנו לא רוצים לקרוע אחד את השני לגזרים ורוצים להצליח לשמור על היתרונות בגיוון המייחד אותנו כחברה אנחנו חייבות לתת לכל שחקנית על המגרש את הכלים שיאפשרו לה להצליח. חייבים לאמץ את דפוסי החשיבה שקידמנו ופיתחנו בשוק התעסוקה לזירה הרחבה יותר של ניהול המדינה.


הצעד הראשון הנדרש הוא הכרה רחבה שנקלענו למגדל בבל תרבותי. אנחנו צריכות להכיר בכך שזיהוי נקודות העיוורון, הבנת השונות, הצורך בתרגום, בניית שפה משותפת, דורשים זמן. אנחנו רואים את הסדקים בקירות וביסודות שגורמים להתפוררות הבית אבל חשוב להבין שזה לא רעיון טוב לכסות אותם שוב בטיח כשאנחנו לא מסכימים על חלוקת החדרים, הצבע, הריצוף.



תהליך השיקום דורש כלי ניהול חדשים


אי אפשר להשאיר את תכנון המסלול מחדש להנהגה הפוליטית. אין לה את הידע והכלים העשויים לאפשר לה לעשות את זה. זה כמו לדלג על הצורך באדריכל ולהעביר את המשימה ישירות לקבלן. החברה האזרחית, האקדמיה וההנהגה העסקית חייבות להיות מעורבות בתכנון על מנת שהתוצאה תהיה מיטבית.


השלב המסובך ביותר בתהליך הריפוי הוא לשכנע את הציבור והפוליטיקאים לוותר על שימוש בכח הפוליטי לתכנון האסטרטגי הנדרש כיום לשיקום בר קיימא של החברה בישראל. יש לא מעט קולות שקוראים כיום להתמקד בכתיבת חוקה אבל אם נשכיל ונצליח להקים את המסגרות הנכונות ישנם לפחות ארבעה תהליכים שחשוב להתחיל לנהל. כל תהליך דורש שילוב של אנשי מקצוע מהאקדמיה ומהתעשייה הרלוונטית, אנשי חברה ורוח ופוליטיקאים המייצגים מגזרים שונים. לא פחות חשוב ניהול התהליך חייב להיות מקצועי, כזה שנותן שירותי תרגום סימולטני, משקף את התהליך ומקדם אותו. פרופסור יובל נח הררי הציע מנגנון של אסיפה לאומית, ייתכן שגם שימוש נכון בוועדות מומחים חיצוניות, כפי שנעשה לא פעם בעבר יעבוד אם הן תהינה מספיק רחבות ומקצועיות. מה שברור הוא שהדיון לא יכול להיות מובל ומנוהל על-ידי פוליטיקאים.


להבנתי ארבעת היסודות של הבניין שנקרא מדינת ישראל שחשובים לשיקום, ארבעת התהליכים שחשוב כיום להפריד מהפוליטיקה השוטפת ולקדם בערוץ מקביל הם:

- תהליך כתיבת חוקה – החייב להתנהל כתהליך מקצועי הנותן מקום סביב השולחן לפסיפס התרבותי שמרכיב את ישראל ולא על הדרך כחלק מפעילות ועדת חוקה, חוק ומשפט.

- תהליך שיגדיר איך נשמור על ישראל יהודית ודמוקרטית תוך שמירה על זכויותיהן השוות והמלאות של דתות אחרות לצד כמובן זכויות שוות ומלאות של החפצות והחפצים בחופש מדת.

- תהליך שיוודא שכל ילד וילדה יזכו לקבל לימודי ליבה ברמה הגבוהה ביותר האפשרית תוך התאמה לאפשרויות ולשינויים שהטכנולוגיות החדשות ונגישות המידע מאפשרות ודגש מיוחד על שדרוג מערכת החינוך בפריפריה. תהליך המכיר בכך שהפריווילגיה האמתית בתקופתנו ובמקומותינו היא השכלה ברמה גבוהה ונגישות למידע וידע לכולםן.

- תהליך בחינה מחדש של המרחב הגיאופוליטי ובניית המסלול שיביא לדמוקרטיזציה של המרחב בין הירדן לים עבור כל מי שחיים כאן.


פתרון של מרכיב אחד או שניים יגרור שיבוש במרחבים בהם לא נטפל ולכן מאמץ מרוכז במקביל בארבעת הערוצים יש לו ערך רב.


אין לנו סיכוי מחר בבוקר להסכים על מרכיבי הרפורמה החוקתית או על המבנים הפוליטיים שיאפשרו שוויון במרחב אבל אנחנו כן יכולים להסכים איך יתנהל התהליך ומי צריכות וצריכים לשבת סביב השולחן. מי הקבוצה ומה הפורמט שיובילו אותנו להסכמות בעתיד. אין לנו סיכוי לעצור את הפוליטיזציה של הדת ואת ההדתה של המדינה אלא אם כן נשכיל לכתוב אמנה חברתית המבטיחה תקציבים ומרחבי אוטונומיה (לא פיזית) למסגרות רלוונטיות. אין לנו סיכוי לצמצם את הפערים הסוציואקונומיים, לייצר חברה מפלה פחות, אם לא נשכיל להרחיב ולהנגיש את מעגלי ההשכלה והתעסוקה המיטבית לכל חלקי החברה. אין לנו סיכוי לשמור לאורך זמן את הבית יציב על יסודות עמידים לרעידות אדמה אם לא נפתח חוקה ומערכות איזונים ובלמים שישמרו עלינו ברעש הבא.


בכדי לשקם את הבית ולהמשיך לפתח אותו כמקום שטוב לכולנו לחיות בו, חייבות לחבק את השונות. זה קשה! פשרות צריכות להיעשות, גיוון צריך לנהל. תורת הקפיטליזם הקשוב מלמדת אותנו להכיר בצרכים השונים ובשאיפות השונות של הקבוצות שהתגבשו כאן. התהליך הזה מחויב ככל שאנחנו רוצים לעצור את ההתפוררות, ולצד זאת, להבנות את התהליכים שיאפשרו לנו לייצר ישראל מכלילה, ישראל יציבה יותר, פתוחה יותר, טובה יותר לילדים של כולנו.

3 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page